יוסי קוצ'יק אמר : "כשאני מסתכל על הנהלת רשות הנמלים ועליכם, סוכני האניות, אתם בזובור מתמיד. אי אפשר לדעת מה יהיה היום ומה מחר. כל דבר הכי קטן מביא לכך שחלק מהנמל יהיה סגור. אני רואה את הנהלת הרשות ועם מה היא מתמודדת. כל הרצון שלה זה רק שהנמל ישאר פתוח"
מר יוסי קוצ'יק, המשמש כיום כיועץ חיצוני לרשות בנמלים, ושבעבר כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, כיבד את חברי לשכת הספנות בנוכחותו ונשא דברים לבאי האסיפה. מר קוצ'יק הציג סקירה קצרה של התהליכים שעוברים על הנמלים בשנים האחרונות והציג את המצב כיום במסגרת המשא ומתן מול ההסתדרות והעובדים.
לדבריו, לאחר עבודה מאומצת של מספר חודשים כך שבתום התהליך הראשוני הופק מסמך על ידי הנהלת הרשות, בנושא תכנית "התיאגוד בנמלים", שדיבר על הנחות עבודה אסטרטגיות, יעוד, מטרות ויעדים. כאשר, העובדים בשלב זה עדיין לא שיתפו פעולה באופן מלא. הוקמו מספר תתי ועדות שעסקו במקרו כלכלה, תעריפים, הסכמי עבודה, מבנה ארגוני של הרשות, מיומנויות ניהוליות, מבנה הנכסים וההון של הרשות. ייעודן היה לתת תוכן למסמך היסוד שאושר כאמור ברשות הנמלים.
מר קוצ'יק הוסיף שכפי שידוע לכולם הרי שבשלב מאוחר התחלפה הממשלה. כל נושא תהליך התיאגוד נעשה על ידי צוות בינמשרדי שכלל את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, סמנכ"ל משרד התחבורה, סגן הממונה על התעריפים במשרד התחבורה, ואנשי רשות הנמלים. הרעיון המרכזי היה לעשות את השינוי ללא צורך בחקיקה. אך עם חילופי השלטון, השרים ליברמן ונתניהו החליטו ל"שנות את הכיוון".
"אני חשבתי שהשינוי הינו שגוי. חשבנו שצריך להמשיך בתהליך וליישם את מה שנכתב במסמך ולא להקדים וליישם תהליכים טרם זמנם. תהליך כזה אורך 3-5 שנים כדי שזה יהיה אפקטיבי. זה לא תהליך של הוקוס פוקוס אלא בשלבים. נניח שכולם מחליטים על המבנה, האם מחר בבוקר הנמל כבר ערוך לטפל בכל הסמכויות שמעברות אליו ?. מיותר להכנס לקרבות כבר בשלב הזה. חייב להיות תהליך מדורג אחרת יהיה קאוס. התהליך שהתחלנו בו, קרי "תיאגוד הנמלים", הינו תהליך נכון", הוסיף מר קוצ'יק.
מר קוצי'ק ציין כי כיום הם נמצאים בעיצומו של משא ומתן עם העובדים בשני פורומים. הפורום הראשון הוא פורום מורחב של העובדים עם הנהלת הרשות ואנשי האוצר, ואילו השני הוא פורום מצומצם של הרשות עם נציגי ההסתדרות ונציגי האוצר.
לדבריו, כשעלה לראשונה נושא התיאגוד, עובדי הנמלים לא רצו לשמוע מכך. "ייעצנו להם אז שילכו על התיאגוד כי אחרת יהיה עוד יותר רע מבחינתם. ניסינו לייצר ימי עיון ולהסביר להם את תכנית התיאגוד על פי מסמך הייסוד ולהכנס איתם למשא ומתן". מה שקרה, הוסיף מר קוצ'יק, הוא שלאחר שנתניהו וליברמן החליטו על מה שהחליטו הרי שעכשיו התכנית הפכה להיות של העובדים – הם אימצו אותה והם מעוניינים בתהליך וניתן להגיע להסכמה על התהליך הזה. אגב, הם אמרו "חתמנו על הסכם", וזה לא נכון שכן המסמך שנשלח, משרי האוצר והתחבורה דאז, לעמיר פרץ, מעולם לא נחתם בהסתדרות מהשיקולים שלהם.
לעומת זאת, על חלוקת הנמלים לארבע חברות ממשלתיות לא תהיה הסכמה ולכן לדעתו, הפתרון הוא לקחת את כל נמלי התיאגוד ולקבוע להם חברה ממשלתית במבנה התיאגודי, וכל זמן שנשמרות זכויות העובדים ותנאי העבודה, אז גם להסתדרות לא צריכה להיות התנגדות.
לדבריו, עוד עלול להגיע רגע שלממשלה ימאס כל העניין והם יחליטו לחתוך את אגרת הרציף בחצי. "זה יכניס את רשות הנמלים ללחץ כספי נוראי. הרשות תאלץ לפטר עובדים, להוריד שכר ויהיו מהומות. כל זה יביא לאי שקט של שנים בנמלים".
בהתייחסו לנושא הסכמי העבודה בנמלים אמר: "מבחינתי, יהרג ובל יעבור, בכל הקשור בהסכמי עבודה, זה ועד אחד בכל נמל. לא יהיה מצב שיהיו 11 ועדים בכל נמל". מעבר לכך, התכנון הוא ש- 180 העובדים במשרד הראשי של הרשות יצומצו ל- 50 עובדים.
מכשלה נוספת היא נושא מספנות ישראל. עובדי הנמלים אומרים שברגע שביה"ד לעבודה ייתן הסכמה למספנות ישראל להפעיל את רציפיה הרי שהם שובתים. לדעתו, דברים כאלו, בשלב הזה, לא צריכים להיעשות בכח. לדבריו, חלק מהנציגים של העובדים מוכנים לדבר על גם נושאים כמו לאפשר לגופים פרטיים לעשות שימוש ברציפים בנמל. השביתה התנהלה בהתחלה רק על דברים אידיאולוגיים שבמרכזן באיזה מבנה תיראה הרשות. רק עתה אנו מתחילים להגיע לפרטים הקטנים ולדבר על המהות בדיונים אינטנסיביים ורציניים.
מר קוצ'יק ציין שהוא נשאל על ידי העובדים האם אפשר להבטיח שלא תהיה הפרטה ותשובתו להם הייתה שלא, כי גם אם תהיה על כך חקיקה הרי שגם חקיקה אפשר לשנות. לדבריו, יש כאן סיכוי להתקדם ולשפר ורק תחרות תביא לשיפור השירות למשתמשים.
"כשאני מסתכל על הנהלת רשות הנמלים ועליכם, סוכני האניות, אתם בזובור מתמיד. אי אפשר לדעת מה יהיה היום ומה מחר. כל דבר הכי קטן מביא לכך שחלק מהנמל יהיה סגור. אני רואה את הנהלת הרשות ועם מה היא מתמודדת. כל הרצון שלה זה רק שהנמל ישאר פתוח"
מר ראובן סדנאי, הבעלים של חברת קוראל שרותי ים אמר כי לדעתו לא נוגעים בדברים הנכונים והניהול למעלה ברשות נכשל בכך. אין שום התייחסות לכך שיש חוסר יעילות בעבודת הרציפים בנמלים ובייחוד כשמדובר בצובר ובמטען כללי. לדבריו, רציפים יש מספיק, אך הבעיה היא בציוד לא תקין ובניהול גרוע שמקורו מהנהלת הרשות. גם מבנה התעריפים הינו שגוי. התחשיב מעודד את זה שהנמל יעבוד כמו מרינה שגובה דמי עגינה מאניות בנמל.
מר מנואל אמיר, מנכ"ל חברת אס.טי. אנד טי אמר כי התחושה היא שהתיאגוד יצור מונופולים אזוריים ולא ממש תעודד תחרות בין הנמלים.
ד"ר יורם זבה, מנכ"ל צים ציין כי כיום, הסמכויות של רשות הנמלים הן אפסיות לעומת הסמכויות של הממשלה והכנסת בקביעת תקנות הקשורות לנמלים. לא ברור האם הסמכויות שהיום נתונות בידי ועדות הכנסת השונות יועברו לנמלים. ד"ר זבה הוסיף כי הרפורמה בתעריפים, שעליה שוקדים בימים אלו ברשות הנמלים, לגבייו פשוט לא קיימת, וכי לא מדובר בשינוי אלא בהעלאת מחירים.
ראובן צוק, מנכ"ל חברת אלאלוף הדגיש כי ישנה בעיה עקרונית בנמלים של מחסור חמור בכח אדם בנמלים. לדבריו, זוהי בעיה שרשות הנמלים לא התמודדה איתה.
איתן רפפורט, הנשיא היוצא של לשכת הספנות, בהתייחסו לרפורמה בתעריפים, טען כי אחת הטעויות המרכזיות היא ללכת במקביל על שינוי מבני בנמלים ועל נושא הרפורמה בעריפים. לדעתו, היה הרבה יותר קל לבוא אל המשתמשים ולדון עימם בנושא התעריפים אם לפני כן היתה נפתרת בעיית הנמלים.
רמי עוזיאלי ציין את העובדה שכבר 8 שנים הם מציעים לאוצר הצעות ייעול שונות, עד שמתחלף השלטון ואז חוזרים לנקודת ההתחלה.
מר יוסי קוצ'יק, המשמש כיום כיועץ חיצוני לרשות בנמלים, ושבעבר כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, כיבד את חברי לשכת הספנות בנוכחותו ונשא דברים לבאי האסיפה. מר קוצ'יק הציג סקירה קצרה של התהליכים שעוברים על הנמלים בשנים האחרונות והציג את המצב כיום במסגרת המשא ומתן מול ההסתדרות והעובדים.
לדבריו, לאחר עבודה מאומצת של מספר חודשים כך שבתום התהליך הראשוני הופק מסמך על ידי הנהלת הרשות, בנושא תכנית "התיאגוד בנמלים", שדיבר על הנחות עבודה אסטרטגיות, יעוד, מטרות ויעדים. כאשר, העובדים בשלב זה עדיין לא שיתפו פעולה באופן מלא. הוקמו מספר תתי ועדות שעסקו במקרו כלכלה, תעריפים, הסכמי עבודה, מבנה ארגוני של הרשות, מיומנויות ניהוליות, מבנה הנכסים וההון של הרשות. ייעודן היה לתת תוכן למסמך היסוד שאושר כאמור ברשות הנמלים.
מר קוצ'יק הוסיף שכפי שידוע לכולם הרי שבשלב מאוחר התחלפה הממשלה. כל נושא תהליך התיאגוד נעשה על ידי צוות בינמשרדי שכלל את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, סמנכ"ל משרד התחבורה, סגן הממונה על התעריפים במשרד התחבורה, ואנשי רשות הנמלים. הרעיון המרכזי היה לעשות את השינוי ללא צורך בחקיקה. אך עם חילופי השלטון, השרים ליברמן ונתניהו החליטו ל"שנות את הכיוון".
"אני חשבתי שהשינוי הינו שגוי. חשבנו שצריך להמשיך בתהליך וליישם את מה שנכתב במסמך ולא להקדים וליישם תהליכים טרם זמנם. תהליך כזה אורך 3-5 שנים כדי שזה יהיה אפקטיבי. זה לא תהליך של הוקוס פוקוס אלא בשלבים. נניח שכולם מחליטים על המבנה, האם מחר בבוקר הנמל כבר ערוך לטפל בכל הסמכויות שמעברות אליו ?. מיותר להכנס לקרבות כבר בשלב הזה. חייב להיות תהליך מדורג אחרת יהיה קאוס. התהליך שהתחלנו בו, קרי "תיאגוד הנמלים", הינו תהליך נכון", הוסיף מר קוצ'יק.
מר קוצי'ק ציין כי כיום הם נמצאים בעיצומו של משא ומתן עם העובדים בשני פורומים. הפורום הראשון הוא פורום מורחב של העובדים עם הנהלת הרשות ואנשי האוצר, ואילו השני הוא פורום מצומצם של הרשות עם נציגי ההסתדרות ונציגי האוצר.
לדבריו, כשעלה לראשונה נושא התיאגוד, עובדי הנמלים לא רצו לשמוע מכך. "ייעצנו להם אז שילכו על התיאגוד כי אחרת יהיה עוד יותר רע מבחינתם. ניסינו לייצר ימי עיון ולהסביר להם את תכנית התיאגוד על פי מסמך הייסוד ולהכנס איתם למשא ומתן". מה שקרה, הוסיף מר קוצ'יק, הוא שלאחר שנתניהו וליברמן החליטו על מה שהחליטו הרי שעכשיו התכנית הפכה להיות של העובדים – הם אימצו אותה והם מעוניינים בתהליך וניתן להגיע להסכמה על התהליך הזה. אגב, הם אמרו "חתמנו על הסכם", וזה לא נכון שכן המסמך שנשלח, משרי האוצר והתחבורה דאז, לעמיר פרץ, מעולם לא נחתם בהסתדרות מהשיקולים שלהם.
לעומת זאת, על חלוקת הנמלים לארבע חברות ממשלתיות לא תהיה הסכמה ולכן לדעתו, הפתרון הוא לקחת את כל נמלי התיאגוד ולקבוע להם חברה ממשלתית במבנה התיאגודי, וכל זמן שנשמרות זכויות העובדים ותנאי העבודה, אז גם להסתדרות לא צריכה להיות התנגדות.
לדבריו, עוד עלול להגיע רגע שלממשלה ימאס כל העניין והם יחליטו לחתוך את אגרת הרציף בחצי. "זה יכניס את רשות הנמלים ללחץ כספי נוראי. הרשות תאלץ לפטר עובדים, להוריד שכר ויהיו מהומות. כל זה יביא לאי שקט של שנים בנמלים".
בהתייחסו לנושא הסכמי העבודה בנמלים אמר: "מבחינתי, יהרג ובל יעבור, בכל הקשור בהסכמי עבודה, זה ועד אחד בכל נמל. לא יהיה מצב שיהיו 11 ועדים בכל נמל". מעבר לכך, התכנון הוא ש- 180 העובדים במשרד הראשי של הרשות יצומצו ל- 50 עובדים.
מכשלה נוספת היא נושא מספנות ישראל. עובדי הנמלים אומרים שברגע שביה"ד לעבודה ייתן הסכמה למספנות ישראל להפעיל את רציפיה הרי שהם שובתים. לדעתו, דברים כאלו, בשלב הזה, לא צריכים להיעשות בכח. לדבריו, חלק מהנציגים של העובדים מוכנים לדבר על גם נושאים כמו לאפשר לגופים פרטיים לעשות שימוש ברציפים בנמל. השביתה התנהלה בהתחלה רק על דברים אידיאולוגיים שבמרכזן באיזה מבנה תיראה הרשות. רק עתה אנו מתחילים להגיע לפרטים הקטנים ולדבר על המהות בדיונים אינטנסיביים ורציניים.
מר קוצ'יק ציין שהוא נשאל על ידי העובדים האם אפשר להבטיח שלא תהיה הפרטה ותשובתו להם הייתה שלא, כי גם אם תהיה על כך חקיקה הרי שגם חקיקה אפשר לשנות. לדבריו, יש כאן סיכוי להתקדם ולשפר ורק תחרות תביא לשיפור השירות למשתמשים.
"כשאני מסתכל על הנהלת רשות הנמלים ועליכם, סוכני האניות, אתם בזובור מתמיד. אי אפשר לדעת מה יהיה היום ומה מחר. כל דבר הכי קטן מביא לכך שחלק מהנמל יהיה סגור. אני רואה את הנהלת הרשות ועם מה היא מתמודדת. כל הרצון שלה זה רק שהנמל ישאר פתוח"
מר ראובן סדנאי, הבעלים של חברת קוראל שרותי ים אמר כי לדעתו לא נוגעים בדברים הנכונים והניהול למעלה ברשות נכשל בכך. אין שום התייחסות לכך שיש חוסר יעילות בעבודת הרציפים בנמלים ובייחוד כשמדובר בצובר ובמטען כללי. לדבריו, רציפים יש מספיק, אך הבעיה היא בציוד לא תקין ובניהול גרוע שמקורו מהנהלת הרשות. גם מבנה התעריפים הינו שגוי. התחשיב מעודד את זה שהנמל יעבוד כמו מרינה שגובה דמי עגינה מאניות בנמל.
מר מנואל אמיר, מנכ"ל חברת אס.טי. אנד טי אמר כי התחושה היא שהתיאגוד יצור מונופולים אזוריים ולא ממש תעודד תחרות בין הנמלים.
ד"ר יורם זבה, מנכ"ל צים ציין כי כיום, הסמכויות של רשות הנמלים הן אפסיות לעומת הסמכויות של הממשלה והכנסת בקביעת תקנות הקשורות לנמלים. לא ברור האם הסמכויות שהיום נתונות בידי ועדות הכנסת השונות יועברו לנמלים. ד"ר זבה הוסיף כי הרפורמה בתעריפים, שעליה שוקדים בימים אלו ברשות הנמלים, לגבייו פשוט לא קיימת, וכי לא מדובר בשינוי אלא בהעלאת מחירים.
ראובן צוק, מנכ"ל חברת אלאלוף הדגיש כי ישנה בעיה עקרונית בנמלים של מחסור חמור בכח אדם בנמלים. לדבריו, זוהי בעיה שרשות הנמלים לא התמודדה איתה.
איתן רפפורט, הנשיא היוצא של לשכת הספנות, בהתייחסו לרפורמה בתעריפים, טען כי אחת הטעויות המרכזיות היא ללכת במקביל על שינוי מבני בנמלים ועל נושא הרפורמה בעריפים. לדעתו, היה הרבה יותר קל לבוא אל המשתמשים ולדון עימם בנושא התעריפים אם לפני כן היתה נפתרת בעיית הנמלים.
רמי עוזיאלי ציין את העובדה שכבר 8 שנים הם מציעים לאוצר הצעות ייעול שונות, עד שמתחלף השלטון ואז חוזרים לנקודת ההתחלה.
